המצאות ששינו את עולם הלידה

כמהנדסת, הקשר בין תהליכים וטכנולוגיה תמיד מסקרן אותי.

רציתי לבדוק אלו המצאות שינו לנצח את חווית הלידה – מתי הומצאה מיטת היולדות המוכרת לנו היום? האם עדין ניתן למצוא כסא לידה? האם באמת היה המלך לואי שרצה לראות איך באים תינוקות לעולם? אילו המצאות שינו את עולם המיילדות? אילו המצאות היה עדיף שלא הומצאו?

כיסא לידה

ישנן עדויות לשרפרפי לידה וכיסאות אבן עוד מימי התנך (פרעה מבקש להרוג את הבנים ואומר למיילדות: "בְּיַלֶּדְכֶן אֶת-הָעִבְרִיּוֹת, וּרְאִיתֶן, עַל-הָאָבְנָיִם:  אִם-בֵּן הוּא וַהֲמִתֶּן אֹתוֹ, וְאִם-בַּת הִוא וָחָיָה"). היפוקרטס השתמש בשרפרף בשלב יציאת השיליה. בציור קיר מצרי שמיוחס לשנת 1450 לפנה"ס נראית מלכה מצרית יולדת על שרפרף. פריטים קלטיים משנת 100 לפנה"ס בבריטניה, מציגים נשים יושבות בזוית ישרה הנראית כמו כיסא לידה.

עדויות לשימוש בכיסא לידה או מכשירים דומים קיים בכל העולם ולא באזור מסוים. לידה בכיסא מתועדת בין היתר בחפצי אמנות מאסיה, אפריקה, אירופה ואצל האינדיאנים.

כסאות לידה מאפריקה, אוסטריה וגרמניה

כסא לידה הוא רהיט שעוצב לסייע לנשים ללדת במנח ישר תוך מתן תמיכה ואיזון. בכיסאות העתיקים ביותר היו 3 או 4 רגליים. לרוב לכיסא היתה משענת גב דקה ומשופעת שהקלה על המיילדת להגיע אל האשה מאחור ולתמוך בה. לרוב היו לכיסא ידיות, בהן יכלה היולדת לאחוז בזמן הלידה ולסייע בדחיפות.

בנוסף, גובה הכיסא היה נמוך מכיסא רגיל (20-25 ס"מ בלבד) ובכך התאפשר ליולדת להיות במנח בו הרגליים מקופלות אליה ומסייעות לדחוף את הרצפה בצורה יעילה יותר.

ישיבה כזו מעודדות כיום פיזיותרפיסטיות כישיבה נכונה על אסלה המאפשרת שמירה על רצפת האגן. ניתן להעזר בשרפרף לפני האסלה. על ידי לחיצת הרגליים לכיוון הרצפה/שרפרף פועלים השרירים טוב יותר מאשר מהפעלת לחץ בטני לשחרור.

כיסאות אלה היו בשימוש נרחב במשך אלפי שנים עד כניסת הרופאים לחדר הלידה. רופאים החלו להשתמש במיטה שטוחה ובחומרי הרדמה שמנעו מהיולדת לנוע במהלך הלידה.

החל משנות השמונים יש הופעה מחודשת של כיסא הלידה ברפואה המודרנית. לידה במצב זקוף מאפשר לכוח המשיכה לסייע בקידום הלידה ומשמר פעילות תקינה יותר של השרירים המעורבים בלידה. מחקרים בנושא הראו שכיסא הלידה מקצר את זמן הלידה ומגביר את הנוחות ליולדות.

הכיסאות המודרנים אינם נפוצים בארץ (ואולי חבל שכך). לאחרונה שמעתי שבירושלים ניתן ללדת בכסא לידה, אך לא כל מיילדת יודעת ומוכנה ללוות לידה כזו. עם זאת, לעתים קרובות ניתן למצוא שימוש בכדור פיטבול בחדרי לידה שונים בארץ.

אמצעי מניעה

לדעתי אי אפשר לדבר על הריון בלי לדבר גם על ההמצאה ששינתה לחלוטין את יכולת נשים לשלוט בגופן ולהחליט אם הן רוצות או לא להביא ילד לעולם.

בשנת 1960 תרופה חדישה סחפה את רחובות ארה"ב והשפיעה על מליונים. הגלולה הראשונה למניעת הריון של חברת אינוביד, הנלקחת באופן אוראלי, פתחה לנשים עולם חדש של שליטה על חייהן ותכנון משפחתן.

מאז ובמהלך 60 השנים הבאות, אמצעי המניעה לא השתנו יותר מדי. רמת ההורמונים והטכנולוגיה עברו התאמות ועדכונים, אך לב העניין והאופן בו אנו צורכים את המוצרים הקיימים נשאר כמעט ללא שינוי.

קל לראות את הדרך שעברה אריזת הגלולות, מתרופה רגילה על דלפק הרוקח ועד האריזה המוכרת, ורודה, נשית בהחלט ופונה באופן בלעדי לאשה.

גלולות למניעת הריון – בשנת 1960 וכעבור 60 שנה

עוד דרך להסתכל על הגלולה מתייחסת למלחמת המינים המתקיימת מתחילת האנושות – בתחילת דרכה רופאים גברים תהו אם לאשר או לא שימוש באמצעי מניעה לנשים, בעוד שבימינו-אנו, ניתן למצוא תרבויות בהן הנשים נתפסות כאחראיות בלעדיות לנושא לעומת תרבויות המחזירות את השליטה לגברים דרך חקיקה בנושא ילודה, הפלה או אמצעי מניעה.

משככי כאבים בלידה

תחילת דרכן של תרופות מאלחשות בלידה בתחילת המאה ה20 בגרמניה. נשים קיבלו שילוב של סקופולמין ומורפין בתחילת הלידה והתעוררו ללא כל זיכרון של הלידה שלהן. התרופות לא העלימו את הכאב של הלידה אך מנעו מהנשים לזכור אותו. שיטה זו נקראה "שנת דמדומים".

בעקבות דרישה הולכת וגוברת של נשים להעזר בחומרי הרדמה בזמן לידה, החלו מחקרים רפואיים לאיתור חומרי הרדמה שיוכלו לשמש בלידה. כבר בשנת 1853, המלכה ויקטוריה ילדה את ילדה ה8, הנסיך לאופולד, בהצלחה בעזרת כלורופורם במינון ששמר עליה בהכרה אך ללא כאב. אתר וכלורופורם היו בשימוש חלקי באותה תקופה עם התנגדות רבה של רופאים בשל הסכנות בכך.

את שנת הדמדומים פיתחו בשנת 1906 שני רופאי נשים גרמנים, ברנהרדט קרוניג וקרל גאוס, ובשנת 1914 עברה השיטה לארה"ב ובמשך מספר עשורים נשים רבות באירופה ובארה"ב ילדו כשהן מורדמות לחלוטין. דורות שלמים של נשים שנכנסו לאמהות מבלי שחוו לידה.

בספר האמריקאי הראשון למיילדות (The American Journal of Obstetrics and Gynecology) מ1920 נכתב שלידה הינה "הליך פתולוגי" שבו "רק מעטות הנשים שמתחמקות מנזק או פגיעה במהלך לידה".

בארה"ב לאורך המחצית הראשונה של המאה ה20, כמעט כל הלידות התבצעו בשנת דמדומים.

יולדת מורדמת ללידה (Credit: GETTY)

השיטה נתקלה בלא מעט בעיות. שנת הדמדומים היתה הליך לא פשוט שדרש דיוק רב בחומרי ההרדמה. ככל שעלה הביקוש של נשים ללדת תחת הרדמה מלאה, כך התקשו הרופאים שידעו לבצע את ההליך לתת מענה והחלו להתרחש טעויות במינונים. רק לקראת שנות ה-50 עם יציאה של מספר ספרים המסבירים לראשונה על איברי המין מבחינה ביולוגית וספר של רופא המחזיר את ההמלצה ללידה טבעית, רק אז החל חיפוש אחר הליך חלופי לשיכוך הכאבים בלידה והפסקה של לידות בהרדמה מלאה. האפידורל, המוכר כיום לכולם, הומצא לפני בדיוק 100 שנה, בשנת 1921, על ידי פידל דפים, רופא צבאי ספרדי שרצה דרך להקל על כאבם של חיילים פצועים.

לשנת הדמדומים תפקיד משמעותי במעבר הלידה מתהליך ביתי להליך רפואי ולשימוש הנרחב בחומרי אלחוש במיילדות.

מתקן אודון

ההמצאה הבאה הגיעה לממציא שלה, מכונאי ארגנטינאי בשם ג'ורג' אודון, בזמן שינה, לאחר שראה סרטון יוטיוב על חילוץ פקק של בקבוק יין והגיע להבנה שזו שיטה שיכולה לעזור גם בהוצאת ילודים התקועים בתעלת הלידה.

המתקן כולל שרוול פלסטיק המוחדר דרך תעלת הלידה ועוטף את ראשו של הילוד. הרופא מנפח את השרוול כך שיכסה היטב את הראש ומושך את השק עד שהילד צץ.

הדגמה לרופאים של מתקן אודון

רופאים טוענים שלפיתוח החדש יש פוטנציאל רב להצלת חיי תינוקות במדינות עניות, בהן אין גישה לחדרי לידה ולמתקני וואקום מודרניים ועשוי אף להפחית את שיעור הלידות הקיסריות. עלות המוצר מאוד זולה והשימוש בו בטוח יותר מהרבה חלופות שעד היום בשימוש.

מדובר בארצות בהן להצלת ילוד, משתמשים עדין במכשירים כגון מלקחיים, שהן בעלות פוטנציאל נזק נרחב בצורת שברים בגולגולת, שינוי צורת הגולגולת ודימומים מוחיים. כמו גם כיפת וואקום, המוצמדת לראשו של הילוד ובעזרתה מושך הרופא את הראש החוצה. גם שיטה זו אינה פטורה מסיבוכים, ועלולה לגרום לדימומים מוחיים ונזקים בלתי הפיכים.

מיטה צנטריפוגלית

קחו נשימה עמוקה. מדובר בפטנט שהוגש לראשונה ב1963 ע"י מהנדס בשם ג'ורג'.ב בלונסקי ואשתו שרלוט בלונסקי. להם עצמם לא היו ילדים. מפתיע?

מדובר במשטח אליו קשורה היולדת ולמטה מנוע המסתובב במהירות כה גבוהה שהוא מייצר כוח צנטריפוגלי המסייע לילוד לצאת החוצה מתעלת הלידה. חושבים על תינוקות מתעופפים? חלילה. הממציא חשב על כך ויש רשת הנמצאת באזור המיועד ותופסת את התינוק עם יציאתו.

על מה הוא לא חשב? על אשה נטולת עזרה (מיילדת היא לא אופציה להתערב או לסייע במצב המדובר), קשורה ובכאבי לידה ועם בחילות מהסיבוב המהיר.

אין דרך להתחיל ולתאר את כמות הטעויות וההנחות השגויות שהפיקו את הפטנט המדובר. רק ארגיע ואומר שהפטנט מעולם לא מומש למוצר מסחרי.

ללמוד עוד על ההמצאה לחצו בקישור הזה וקראו את הפטנט המדובר.

מתוך מסמך הפטנט שהגישו הזוג בלונסקי

מיטת לידה

אז מי ולמה החל השימוש במיטה לצורך לידה. כמעט כל חיפוש בנושא מביא לסיפור על לואי ה14 (1638-1715) מלך צרפת שלו נולדו 22 ילדים מנשותיו ופילגשותיו. מסופר שהמלך אהב מאוד לראות את לידת ילדיו והיה מתוסכל מאוד מהזוית הלא נוחה שהתאפשרה לו כשנשותיו ילדו בכיסא לידה ודרש שתלדנה במנח שוכב.

הסיפור, מענין ומוצלח ככל שיהיה לא שיכנע אותי ולבסוף מצאתי מחקר בו מתועדים כתביו של רופא צרפתי באותה תקופה ממש. פרנסואה מאוריסו כותב בספר שפורסם בשנת 1683 המלצה על לידה במיטה, עם הרמה של הראש והשכמות באופן שיהיה נוח יותר לנשים, יקל עליהן לנשום ולדחוף. התקופה והמקום חופפים לתקופת לואי ה14, ואין ספק שמנהגי בית המלוכה השפיעו רבות על ההמון. אולי הוא לא היה הראשון, אך הוא בהחלט הפיץ והשפיע על המגמה:

לידת לואי ה13 (Credit: Photo 12/UIG/Getty Images)

200 שנה אחר כך, ספר רפואה מ1884 מתאר כיצד ילדו נשים ברחבי העולם. לפי הספר נשים בארצות הברית בלבד ילדו בשכיבה מלאה. בצרפת נשים ילדו בשכיבה עם הטייה של חלק גוף עליון, באנגליה נשים שכבו על צד שמאל במהלך הלידה, ובגרמניה הסתייעו הנשים בכיסא לידה.

עוד 150 שנה חלפו וכמעט בכל העולם נשים יולדות במיטה בבית החולים. הרבה השתנה והתפתח גם במיטת הלידה, מאז נכנסה לשימוש ראשון. כיום, גם בחדר לידה שבמרכזו מיטה – המיטה ניתנת להתאמה למגוון רחב מאוד של זוויות ושימושים.

לסיכום, הטיול לאורך ההיסטוריה חשוב בעיני – הוא חלק מהדרך שלנו להבין איך הגענו לכאן ועכשיו שנראה כאילו תמיד היה.

כשחושבים על זה – לידה נראתה אותו דבר לפני 100 שנה, לפני 1000 שנה, לפני 10,000 שנה ואפילו לפני מליון שנה. מה שהשתנה זו החוויה שלנו וכל מה שמסביב – הטכנולוגיה, התרבות, ההתייחסות הסימבולית, החברתית והמדעית.